תל יוסף (הישנה)

הצבע הצהוב שולטטטתתתת!!!!1
אני לא חושב שמישהו יראה אי פעם משפט כזה, בייחוד לא בהקשר לתל יוסף הישנה. אבל מה לעשות והצבע הצהוב שולט בימים האלו בעמק יזרעאל, ובייחוד בשדות ההולכים ומתייבשים של תל יוסף.
תל יוסף לא נמצאת ליד עין חרוד מאוחד, לפחות לא תל יוסף שאני מדבר עליה, תל יוסף, זאת שנמצאת ליד קיבוץ עין חרוד מאוחד היא תל יוסף החדשה, אני רוצה להזמין אתכם אל תל יוסף הישנה שנמצאת בסמוך לבית אלפא וקיבץ חפציבה.
אז איך הגיעה תל יוסף מבית אלפא לאיפה שהיא נמצאת היום? אני מניח שברגל, אבל את תחילת דרכה עשתה תל יוסף במקום הזה, בתור מחנה אוהלים של גדוד העבודה העבודה.
גדוד העבודה וההגנה על שם יוסף טרומפלדור, הוקם ב25.8.1920 י"א באלול תר"פ, במלואת חצי שנה למותו.את הגדוד הקימה קבוצה של חבר'ה אשר עסקה בסלילת כביש טבריה-צמח. בהמשך הגדוד צמח לכשלושת אלפים אנשים, והצמיח מתוכו חלק ממנהיגי העם, דוגמאת יצחק שדה, ישראל ומניה שוחט ושות'...
למקום שעתיד להיות תל יוסף הגיעו חברי גדוד העבודה בשנת 1921, ונקרא אחר כבוד על שמו של יוסף טרומפלדור.

וכך בי"ב כסליו תרפ"ב, עלתה קבוצה של 40 איש מגדל (שאחר כך גדלה) והתישבה בסמוך לקיבוץ עין חרוד. במשך שנתיים עבדו שתי הקבוצות זו לצד זו עד שקבוצה החליטה לעלות על אדמת תל יוסף ולקבוע עובדות במקום, וכך, אחר כבוד הוקם מאהל של חברי הגדוד.
מההתחלה דרכם לא הייתה קלה ותגרות רבות פרצו בינם לבין הפלאחים והבדויים שגרו באזור,

תיאור מעניין אפשר למצוא אצל צבי ליטבאק: "... היה צורך בתגבור לעין חרוד לקראת העלייה לתל יוסף, ונשלחתי עם עוד מספר בחורים. נסענו ברכבת העמק ומול עין חרוד, באמצע השדה, הרכבת עצרה ועברנו... ירדנו לשדה וראינו שהכל מסביב מוצף מים, אולם הכל ירוק ופורח בשפע כלניות מכל הצבעים... השתתפתי בשתי התיגרות הגדולות נגד הערבים. התיגרה הראשונה הייה נגד הבדויים הרועים משבט ה'סגר', אשר עלו עם עדריהם על שטח גן הירק של תל יוסף..." בקצרה, החיים לא פשוטים, אבל לפחות הצבעים מסביב יפהפיים.

 תל יוסף נעזבה בסופו של דבר והותירה אחריה את בית הביטחון ואנדרטה לזכר הנופלים, המקום, אף על פי שישם בו גם חניון עם ספסלי ושלחנות פיקניק, נותר די עזוב, איך שזה נראה ביום ובשעה שבה הגעתי לכאן.
אבל המקום יכול בהחלט לשמש בתור לוקיישן מעולה מכמה סיבות:
א. מדובר במקום די נטוש, ולפעמים זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים, לא רוצים שיפריעו עם "נו, אחי תביא תמונה", בייחוד בימים כמו יום העצמאות הקרב ובא, כשכל אי תנועה משמש כבית חרושת לשיפודים, מקומות כאלה יכולים להיות מעין אי של שקט.

ב. הטבע די משתולל כאן, בקירבת מקום בברכות המים ועל העצים מסביב נוחתות חסידות, ונראה לי שראיתי גם להקה קטנה של שחפים, אבל אני לא יכול לאמת זאת כרגע.

ג. המקום מאכלס מספר לוקיישנים על פני שטח קטנים יחסית, בית הביטחון, מבנה מבטון, ששימש כמעין מוצב הגנתי לתושבי המקום, מספק לנו בעצם מקלט, עם תאורה טבעית! משהו שאני לא תקלתי בו הרבה, המבנה פתוח וניתן להכנס לתוכו, לצערי לא היה לי הזמן לעלות על גגו על מנת לראות את הנוף הנשקף ממנו. לוקיישן נוסף הוא הגעה עם האנדרטה בצורת אוהל. לאלו שעולים על הגבעה מובטחת תצפית יפה על פני עמק חרוד. וכמובן השדות עצמם, אשר נכון להיום די מזהיבים בשמש, אבל יש כאלה שאוהבים גם את הצבעים החמים הללו.
ד. ולצלמי המאקרו, כאן, אני בטוח ומינסיון, תמצאו כר פורה בעונות הנכונות, המלא ברמשים, בדיוק כמו שאתם אוהבים.

אז איך מגיעים לתל יוסף: עולים על כביש 71, ניתן לרדת אליו מכביש 90 ממזרח או מכביש הסרגל במערב, באזור בית השיטה (אלו עם החמוצים), פונים לכביש 669 (כמו יחידת החילוץ) ומגיעים אל בית אלפא, ממשיכים עם הכביש הראשי שבין חפציבה ובית אלפא, עד שמגיעים לשביל, אפר, איתו משיכים הלאה עד אשר מגיעים לתל יוסף הישנה.
למי שרוצה להעמיק קצת בקריאה על גדוד העבודה, אני ממליץ בחום על הספר "עלילות גדוד העבודה" של עובד מיכאלי והדסה איבגדורי-אבידוב.
ועד הפעם הבאה,
שלכם,

יונתן לוקימסון.

האיש על הסוס - אל בית זייד ובית שערים

הפעם אני רוצה להציג לכם פינת נוי קטנה ופוטוגנית. לצורך העניין ניסע הפעם אל היישוב הקטן ביותר בארץ, בית זייד.
הישוב, הקטן, מאכלס בתוכו שתי משפחות, משפחת זייד ומשפחת יופה, יש להם סמל של מועצה מקומית אולם את השרותים המונציפלים הם מקבלים מקריית טבעון הסמוכה. וכמובן (לפי המסופר) כמו שתי משפחות יהודיות טובות, הם אינם מדברים זה עם זה.
על מנת להבין את הרקע של בית זייד צריך להבין מי היה אלכסנדר זייד. על מנת להבין מי היה אלכסנדר זייד, צריך להבין מה היה ארגון השומר.
אז בקצרה, נחזור אל נקודות ההתחלה. ארגון השומר הוקם בשנת 1909 על בסיס ארגון בר-גיורא, נקודה שחשוב לציין, ארגון בר גיורא לא פורק עם הקמת "השומר" אלא המשיך לשמש כאליטה בתוך קבוצת האליטה שנקראה השומר. אחד הפרוייקטים של ארגון השומר היה שמירה על אדמות קק"ל שנרכשו ולא יושבו, לפי החוק העות'מני, קרקע שלא בוצעו עליה פעולות בעלות תחשב כקרקע הפקר ובהמשך תולאם על ידי השילטון. לצורך העניין הוחלט על פרוייקט, מעין חוות בודדים של התקופה, שומרים שהתנדבו לגור בחלקות מעין אלו, לפתח את ביתם באותו מקום,בקצרה להוכיח בעלות בשטח.
אחד הגילויים, הגדולים הנזקפים לטובתו של אלכסנדר זייד, הוא גילויה של "בית שערים", עיר מתקופת בית שני אשר חרבה כנראה ברעידת האדמה אשר פקדה את הארץ בשנת 353. הסיפור של המקום הוא מרתק והמקום שווה קפיצה, בייחוד כשמדובר בחצי דקת הליכה מבית זייד, שיושב על העתיקות של בית שערים. מה שמעניין במקום מעבר ליישוב עצמו הוא מערכת מערות הקבורה שנתגלתה מתחת לבית שערים, אחת המערות המעניינות מיוחסת לקברו של ר' יהודה הנשיא - עורך וחותם המשנה, אבל לא נכנס כאן מעבר לזה. רק נגיד שהחרדים מציינים את ההילולא של ר' יהודה הנשיא בקברו של נכדו: ר' יהודה נשיאה, אבל זהו, יתר הפרוט באופן אישי למעוניינים.
נחזור אל אלכסנדר זייד, אלכסנדר זייד אשר בנה כאן את ביתו ונטר את אדמות המקום עבור קק"ל והרשות הארכאולוגית (אז הם עדיין לא ידעו זאת). ערב אחד (11.7.1938) בדרכו למפגש של קבוצת אלונים, שנמצאת לא רחוק מביתו, נורה מתוך מארב ונהרג במקום.
כמה שנים מאוחר יותר הוצב על הגבעה מעל ש'יח אבריק פסל המנציח את אלכסנדר זייד על סוסתו, הפסל שאתם רואים למעלה.
להנצחה נוספת זכה אלכסנדר זייד שנה לאחר הרצחו. בשנת 1939, יושב בת"א, משורר גדול, וכותב שיר לזכרו של אלכסנדר זייד, וכך כותב עליו אלכנסדר פן:
אֲדָמָה-אַדְמָתִי,
רַחוּמָה עַד-מוֹתִי,
רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ.
אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם
שֶׁאָדַם וְנָדַם
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה.

הַמָּחוֹל בְּגַלִּים
יְעַגֵּל עִגּוּלִים.
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, – לָעַד בְּחַרְתִּיהָ!
בְּיוֹמִי וְלֵילִי
לִי יֵהוֹד עֲמָלִי
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה.
כָּאן צַמְּרוֹת הַזֵּיתִים
מְזַמְּרוֹת "זֶה בֵּיתִי".
אֶבֶן-אֶבֶן תִּלְחַשׁ "הִכַּרְתִּיהוּ".
הֶרָה, הוֹרָה שֶׁלִּי,
יְבוּלַי מַבְשִׁילִים
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה!

בִּשְׁבוּעָה לוֹהֲטָה
אַתְּ שְׁבוּיָה לִי עַתָּה.
זֶה הַלֵּב אֶת נִדְרוֹ לֹא יַרְתִּיעַ.
כִּי צִוַּנִי חֵרוּת
הָאָדָם הַפָּשׁוּט
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה!
לפני שנסיים עם המקום ונפנה לכיוון בית שערים אני מציע לרדת אל המעיין שנמצא מתחת, מבנה הכיפה למטה הנו הש'יח אבריק, אותו אחד מהשיר.
ש'יח אבריק, ולא אברק, מתורגם כש'יח הכד. סיפורו של המקום, מספר על פלאח עני, אשר כמוסלמי אדוק היה לוקח איתו לעבודה כד מים קטן. כל יום היה הפלאח עוצר מעבודתו, שוטף רגליים וידיים, כורע לכיוונה של מכה ומתפלל. אולם יום אחד עבר במקום בעל האדמות, ראה את הפלאח כורע ומתפלל, התעצבן הבעל-בית, ובעט בכד הטן, שבו היו המים ששימשו את הפלאח לשטיפת הרגליים, תוך כדי בעיטה בעוד טיפות המים מתעופפות לכל הכיוונים, קרה הנס ובעל הבית קפא על עומדו. 
לאחר המעשה באו בני ביתו של בעל הבית והתחננו לפני הפלאח שנעשה קדוש בעיניהם כי יפשיר את אביהם, התפלל הפלאח ובעל הבית חזר לקדמותו, עם כי הפסיק להתעמר בפלאח על תפילותיו.
לאחר אותו המעשה, נעשה נס נוסף לאותו הפלאח, ונבע מעיין במקום על מנת שלא יצטרך להסחב עם כד המים איתו בכל יום עבודה... סיפורו של הפלאח וסיפורו של הפסל גולשים גם לימינו, נוכל גם לדבר כאן על גניבות בקר, הקמתו של ארגון "השומר החדש", אשר הוקם לפני כמה שנים. הבעלות על המקום, על ש'יח אבריק, ועוד, ועוד... אך לא זה המקום.
אז צאו מבתיכם, תגיעו למקום וההנאה מובטחת, התצפית על עמק יזרעאל, המעיין, ושמורת בית שערים שנמצאת למטה, מזג אוויר מעולה, קצת מצב רוח ומובטח לכם יום מהנה...

אז איך מגיעים, על מנת להגיע אל הפסל ולבית זייד, קיימות מספר דרכים, אופציה אחת הנה לנסוע על כביש מס' 70 עד לצומת התשבי, בצומת התשבי "לפנות" לכביש מס' 722 ולהמשיך איתו עד לצומת השומרים. בצומת השומרים לפנות שמאלה (מערבה) ולהכנס לתוך הישוב קריית טבעון, חוצים את היישוב עד שמגיעים לאנדרטה המציינת את המקום שבו נרצח אלסנדר זייד, במידה וממשיכים עם הכביש מגיעים לעליה על דרך אפר שעולה אל הפסל או ירדה סלולה למטה היורדת לשמורת בית שערים, לאורך הדרך אתם תראו שרידי מבנים מהתקופה הרומית ביזנטית השייכים לעיר האבודה, הכניסה לאתר הנה בתשלום מו בכל אתר השייך לרשות הטבע. במידה וחשקה נפשכם בכוס קפה או במקום מסודר להפסקה אז מספר דקות נסיעה מקריית טבעון נמצאת צומת אלונים שבה קיימת מעין קניונית עם מספר בתי קפה וכמה חנויות, אז תהנו.
ועוד נקודה קטנה ממש לפני סיום, צומת השומרים, נקראת על שום בית הקברות שבו קבורים חברי השומר ובני משפחותיהם, זאת בניגוד לבית הקברות המרכזי של השומר אשר נמצא בכפר גלעדי, אבל הנסיעה עד לשם קצת יותר ארוכה.
אז עד הפעם הבאה...
שלכם,
יונתן לוקימסון.