כדי להבין על מה ולמה המהומה, אנחנו חוזרים לשנת 1959, באותה שנה, שוכנע ראש עיריית ת"א דאז חיים לבנון שיש לבנות מע"ר (מרכז עסקים ראשי) לעיר. המיקום שנבחר לבנייתו של המע"ר היה בצומת הרחובות הרצל ואחד העם, מרכז העיר באותה העת. ועל מנת לפנות את המקום הוחלט על הריסתה של הגימנסיה הרצליה.
שתי מילים על הגימנסיה: הרעיון של הקמת בית ספר על יסודי עברי, קרם עור וגידים ובייתם של יהודה לייב ומניה מטמון כהן (על שמם הרחוב), בדירת שני חדרים החלו השניים ללמד את ילדי יפו, וקראו למוסד הגימנסיה העברית, בהמשך הדרך עברו לבניין גדול יותר, ועם התרבות התלמידים עברו בסופו של דבר למבנה החדש שנבנה עבורם בשכונה החדשה אחוזת בית שנבנתה באותה השנה - 1909, ונקרא שמם בישראל הגימנסיה העברית על שם הרצל - בקצרה "הגמנסיה העברית הרצליה". את המבנה בנו כמו באותה תקופה בגניבת אלמנטים ארופיים יחד עם אלה המזרחיים, מה שנקרא בשפה המקצועית סגנון אקלקטי, "יענתו" סגנון בניה ישראלי שלא מי יודע תפס, אבל אפשר לראות אותו די טוב במבנים מאותה התקופה, דוגמאת כאלה המשלבים עמודים עם כותרות איאוליות בתוך מבנה קשתות, אבל זאת כבר הגזמה מסויימת. לאחר הריסת מבנה הגימנסיה, עבר המוסד למשכנו האחרון, נכון להיום, ברחוב ז'בוטינסקי בת"א.
אנקדוטה משעשעת נוספת שאני רוצה לציין היא שהמבנה נבנה תוך התחשבות ברכבת התחתית שעתידה לעבור באזור (זה בסדר, גם אני מחייך). מאז עברו אי אלו שנים, הכל-בו כבר לא בדיוק המע"ר, והרכבת התחתית עדיין לא נראית באופק.
מה קורה היום במקום. עם בנייתו של קניון עזריאלי נלקח מכל-בו שלום, התואר המגדל הגבוה ביותר בת"א, עם הזמן נסגר גם המצפה שהיה על גגו וכיום בונים שם עוד דירות פרטיות.
אבל שתי הקומות של המקום משמשות לתצוגה היסטורית על ראשיתה של ת"א, וכן בכניסה נמצאת לשכת התיירות של ת"א-יפו. כן יש דבר כזה.
כשאני מגיע לכאן, אני אוהב להתחיל את הסיור בפסיפסים של גוטמן ושל דוד שריר (תודה להדס על התיקון), במקום ישנם שני פספסים כאשר האחד מביא מוטיבים אזוריים, דוגמאת השעון של יפו ויונה במעי הדגה (שריר). הפסיפס השני (גוטמן) מביא תמונות מראשיתה של ת"א, דוגמאת המריצנים של רוקח, הפנס החשמלי הראשון ועוד...
עניין נוסף שאליו אני רוצה להתייחס הוא נושא צילום הדגמים, בצמוד לפסיפסים במקום מוצבים מספר דגמים מן הדגם של השכונה ועד למבנהו של הבית הבודד, הבעיה בכולם היא שכולם מכוסים פלסטיק שקוף. איך אפשר להתומדד עם הבעיה, התשובה לשאלה היא פולרייזר, בעברית פילטר מקטב, זהו פילטר אשר משנה את דרך כניסת קרני האור אל המצלמה ובעצם מאפשר לצלם ללא התשקפויות מאלמנט הצילום (חוץ מאשר ממתכות). עניין נוסף שצריך לציין בהקשר לצילום במקום, המקום הינו די חשוך אז תציידו בעדשות בעלות חיישן גדול או לחלופין בפלאש...במידה וחשקה נפשכם להמשיך ולסייר במקום, אני מציע בחום לרפרף על תערוכת התמונות של ש.קורבמן, צלם תל-אביבי ולעלות למעלה.
לסיום כאשר תרדו למטה בציד השני הבניין, תגיעו לאזור המפות העתיקות של העיר אשר מראות את התפחותה של העיר לאורך השנים. תערוכה מתחלפת נופסת תחכה לכם כאן בחדר צדדי ומעל הכל נמצאת התמונה אשר מתארת את הפרוייקט אשר לא יצא אל הפועל של כיכר המדינה.
מקווה שהביקור במקום יהיה מהנה ומעניין,
ועד הפעם הבאה,
שלכם,
יונתן לוקימסון.
