 | |
| הליכה על חבל |
אחד התחביבים הגדולים שלי, בצילום על כל פנים, הוא צילום אנשים. היופי שבצילום אנשים הוא לא של האנשים עצמם כפי שהוא מתבטא במובן הקלאסי אשר נותר לנו מהתקופה ההלניסטית, אלא באופציה לראות ולהראות את "פרצופם" האמיתי של בני האדם, אני מניח שכולנו נהנים לראות פורטרט שמצולם היטב, דהיינו אחד כזה המראה את פנימיותו של האדם לא פחות מאשר את חיצוניותו, השאלה הגדולה היא מאיפה זה נובע, ואיך אנחנו יכולים להעביר את מה שאנחנו רואים ומכירים באדם.
הקושי בהעברת אישיותו של האדם נובעת אולי מהסיבה שאולי באיזהשהו מקום אנחנו נוטים לחפש את האישיות מתחת לפנס ומנסים להתקד בעיניים ובעצם מפספסים את הבנאדם. מהות האדם כפי שאני מבין אותה על כל פנים, איננה דווקא בעיניים אלא במכלול המרכיב אותו, כפי שמגדירה זאת אסוכלת הגשטאלט - השלם הינו יותר מסך חלקיו, והאדם הוא לא רק מבט אלא צורת העמידה, דרך החזקת הכתפיים והראש, תנועת היד האופיינית וה"כמובן" שבמקרה הזה הופך לבין השאר הוא מבט העיניים.
אז מה זה o.d.t?
התרגום הכי פשוט למושג הo.d.t הינו אימון מחוץ לדלת (Out Door Training), אבל יש כאלה המתרגמים את המושג בתור "חינוך מחוץ לדלת" מושג שלפי דעתי הוא הרבה יותר מתאים בהתחשב בהשלכות הנשארות אצל בני האדם לאחר מעבר אותן הסדנאות. הo.d.t הינו תחום שהתפתח אי שם בערבות אוסטרליה והיגר לארץ לפני מספר שנים, כאן הוא תפס תאוצה, ונכון להיום צה"ל וחברות פרטיות רבות, עורכות ימי גיבוש במתכונת הבנויה על עקרונות הo.d.t.
הדבר היפה בתחום הo.d.t הוא בזה שהוא מעביר את היום בצורה חוויתית של משחקים (ובינינו, מי לא אוהב משחקים?), אשר מצד אחד מאפשרים גיבוש של הקבוצה ומצד שני זיהוי של ה"אוטסיידרים" שבתוכה, צה"ל, לצורך העניין משתמש בo.d.t על מנת לפלוט אנשים מתוך סיירות מסויימות עקב אי התאמתם לעבודת צוות. 
נקודה נוספת שמייפה בעייני את תחום הo.d.t, הוא המגוון הגדול של המשחקים מה שמאפשר לי בתור מדריך לגוון באפציות השונות מצד אחד וגם להתאים את המשחקים השונים לקבוצה ולאתגר את התיכוניסטים במשחקי רוג'ו או את קבוצת המורים לפיזיקה גרעינית במשחק חבל המצריך הפעלת מחשבה מקורית ועובודת צוות על מנת להגיע לתפרון המשחק או החידה.
 |
| רוג'ו |
עד הפעם הבאה,
 |
| מבחן הA -משחק לבניית אמון בקבוצה |
יונתן לוקימסון.
