בעקבות העלייה לארץ ישראל:
על מנת להרגיש ולו במקצת את תלאות הדרך לארץ הקודש, נתחיל את הסיור בעלייה לסיפונה של אונייה אשר תפליג מהמרינה בהרצליה ותוליכנו אל השער לארץ ישראל במאה ה19 – נמל יפו.
לאחר שנישק לאדמתה הקדושה של ארץ ישראל, נעלה את פקלאותנו על כתפינו ונפנה לעבר שער העיר וכיכר השעון תוך כדי סיפורם של היהודים שגרו במקום, נספר ואת סיפורה של חצר אג'ימן - סיפורו של היהודי אשר שימש כספק הציוד לחיל היונצ'רים המלכותי בקושטא ומה ראה חובה לעצמו לבנות אכסניה פרו-בונו, ללא מטרות רווח בליבה של יפו.
דקה לפני שנכנס לתוך השכונות, נפתח סוגריים בזמן, ונקדים במעט את המאוחר כאשר נבקר בתחנת הרכבת של יפו ונספר את סיפור הקמתה, את תווי נסיעתה ומה עשה במקום רציף המיועד לסנט-פטרבורג ברוסיה.
לאחר שנצא ממתחם סוזן דלל נעלה ברחוב אמזלג ונפגוש את ביתם ומפעלם של משפחת שלוש, נקפוץ הצידה לכיוון הגשר שנבנה לכבודו של אהרון שלוש ונחזור לבקר מתחת לביתם של משפ' אבולעפיה – אשר השכירה את ביתם למי שהיה הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל – ש"י עגנון, לאחר מכן נעבור את בית הסופרים המשמש כיום כמוזיאון ליצירותיו של נחום גוטמן – ששם נגלה למה "ביאליק לא עלה השולחן".
מאז ומתמיד נכספו היהודים לעלות לארץ ישראל. עוד לפני פרשת דרייפוס, הרצל והחזון הציוני כפי שהוצג בבאזל, "טפטפו" היהודים בעליות קטנות לארץ ישראל והקימו בה את ביתם.
לא הייתה זאת עלייה המונית, אך היה בה די על מנת לנטוע את השורשים ולצקת את היסודות שישמשו בבוא העת לבניינה של מדינת ישראל, את סיפורם של חלק מהאנשים האלה נספר בסיור הזה:
לאחר שנישק לאדמתה הקדושה של ארץ ישראל, נעלה את פקלאותנו על כתפינו ונפנה לעבר שער העיר וכיכר השעון תוך כדי סיפורם של היהודים שגרו במקום, נספר ואת סיפורה של חצר אג'ימן - סיפורו של היהודי אשר שימש כספק הציוד לחיל היונצ'רים המלכותי בקושטא ומה ראה חובה לעצמו לבנות אכסניה פרו-בונו, ללא מטרות רווח בליבה של יפו.
בדרך צפונה בכיכר השעון נספר את סיפור בוני השעון לכבודו של הסולטאן עבדול חמיד השני וכן נראה (מרחוק) את הבית שבו התחילה הגימנסיה העברית הרצליה את דרכה.
לאחר שנצא מחומותיה של יפו, נלך בעקבות יוצאי החומות המקוריים, אשר החליטו כי הגיעו מים עד נפש והקימו את השכונות הראשונות מחוץ ליפו – נווה שלום ונווה צדק.
לאחר הביקור בתחנה המשוקמת, ניכנס לתוך שכונת נווה שלום ונפגוש את סיפורם של האנשים אשר היה להם את האומץ לעזוב את גבולות הביטחון העירוני שהציעו חומות העיר ויצאו החוצה, בין אם לצורך מיזם כלכלי, דוגמת זרח ברנט אשר השקיע את כספו בבנייתה של השכונה להשכרה ובין אם זה לצורך העלאת רמת החיים כפי שהציעו שמעון רוקח ואהרון שלוש, נספר את סיפורם של הרב קוק – רבה הראשי הראשון ארץ ישראל ואת סיפורו של משה-בצלאל טודרסביץ' (אביו של דוד תדהר – הבלש הראשון של משטרת ישראל) – אשר תרם את הכסף לבניית הגג של בית המדרש "שערי תורה" אשר שילב בין לימודי קודש ללימודי מקצוע לחיים.
לאחר הביקור בשכונת נווה שלום נחצה את הכביש וניכנס לתוך מתחם סוזן דלל – הקריה החינוכית של
יפו ונווה צדק – שהכילה בית ספר לבנות שלמדו בו גם בנים ובית ספר נפרד ליתר ביטחון לבנים וכמובן כלל גם את הסמינר למורים – לוינסקי.
לאחר שנצא ממתחם סוזן דלל נעלה ברחוב אמזלג ונפגוש את ביתם ומפעלם של משפחת שלוש, נקפוץ הצידה לכיוון הגשר שנבנה לכבודו של אהרון שלוש ונחזור לבקר מתחת לביתם של משפ' אבולעפיה – אשר השכירה את ביתם למי שהיה הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל – ש"י עגנון, לאחר מכן נעבור את בית הסופרים המשמש כיום כמוזיאון ליצירותיו של נחום גוטמן – ששם נגלה למה "ביאליק לא עלה השולחן".נמשיך במעלה רחוב רוקח ונעבור ונראה את ביתו של שמעון רוקח ואיזה התנה לקראת נישואי ביתו, לאחר מכן נעבור ליד הבתים התאומים שנבנו למען בני הדודים ישראל ומרקו שלוש, ונראה את הבניין ששימש להקרנת סרטים – הראי-נוע "עדן", משם נמשיך בסמטאות השכונות עד לבניין כלבו שלום, שבו נסכם את הסיור מול הפסיפס של נחום גוטמן המנציח את התפתחותה של ת"א משכונה קטנה שהעזה לצאת מהחומות ועד להפיכתה לעיר ואם בישראל.
- את הסיור ניתן לסיים במסעדת לה'אנטריקוט הנמצאת במרחק הליכה של כ5 דק' מבניין כלבו שלום. בתוספת תשלום.
- ניתן לשלב בסיור ביקור בבית רוקח בשילוב עם ארוחה והצגת תיאטרון (כשעתיים) בתוספת תשלום.
לפרטים ולהזמנת הסיור, ניתן ליצור קשר בטלפון: 054-5870743
יונתן לוקימסון.
