12 במאי 2010

דגמים היסטוריים בעיר דוד...


היום כ"ח באייר, יום חגה של ירושלים וכשאני אומר ירושלים, לכל אחד עולות אסוציאציות אחרות בראשו, חלק יחשבו על עיר דוד, חלק יחשבו על החרדים, חלק על הכותל והמבוגרים שבינינו יזכרו במוטה גור – מח"ט צנחנים, מכריז: "הר הבית בידינו".

עבורי ירושלים היא יותר מכל הצומת שמאחד את כלל עם ישראל בינו לבין עצמו ובינו לבין ההיסטוריה שלו. אחרי ככלות הכול לכאן במה שהיה מוכר לימים כעיר התחתית נכנס דוד והפך אותה לעירו, כאן קצת מעל לעיר דוד בנה שלמה את בית המקדש, כאן (פחות או יותר) התעוררו המרידות כנגד כובשי העם והארץ אשר שאפו להפוך את העיר לפוליס הלניסטי ולכאן בסופו של דבר כולנו חוזרים.
סיפורה של ירושלים הוא מרתק החל מהתקופה הכנענית התיכונה והיישוב היבוסי ועד לימינו אנו עם המחלוקות סביב איחודה או פילוגה של העיר סביב שאלות הדת והלאום, אבל הפעם נוותר על הויכוחים הפוליטי-פילו-תאו-סופיים ונקדיש פוסט קצר למגדל דוד.
מגדל דוד לא קשור לדוד, לפחות לא לדוד המלך, אני לא יודע עם לאחד מפועלי הבנייה קוראים דוד, יוסף או אברהם. למעשה עירו של דוד המלך התרכזה אך ורק בשטחה של עיר דוד היום, על שטח מצומצם של כ40 דונם.
את הבניה במיקום שבו נמצא מגדל דוד התחילו דווקא החשמונאית (אלה עם חנוכה) בערך במאה ה2 לפני הספירה. בהמשך הדרך הגיע הורדוס ועל הנקודה הגובה הזאת מעל נחל הצולב, בנה לעצמו את המצודה. סביר להניח ששאריותיה עדיין נמצאות מתחת לעיר דוד ומתחת לתחנת המשטרה שנמצאת בעיר העתיקה. נקפוץ כמה שנים קדימה ונגיע לכיבושים היותר מאוחרים של העיר על ידי המוסלמים ששיקמו או למעשה בנו מחדש את המקום, הצלבנים  שהרחיבו אותו והעות'מנים שהעניקו לו את הכינוי "מסגד המלך דוד".
נכון להיום (החל משנת 1989) משמש המקום כמוזיאון לתולדות ירושלים. מחשבה רבה הושקעה במוזיאון, והמעבר בו למעשה הינו מעבר לכל אורך ההיסטוריה של ירושלים. בתור התחלה לאחר שמבקרים בחצר המקום, ניתן לעלות אל הגג ולקבל תצפית יפהפייה על כל סביבתה של העיר העתיקה ומחוצה לה. לאחר מכן נכנסים לסרט קצר המתאר את תולדות ירושלים, וממנו מתחילים במסע בין החדרים השונים המתארים את ירושלים החל מהתקופה הכנענית-יבוסית ועד לשחרורה של העיר ב כ"ח באייר 1967.
המוזיאון עצמו לא בנוי בתור חלל של מוצגים, את כל אלה ניתן לראות במוזיאון ישראל או במקומות אחרים אלא הוא מביא המחשות באמצעות דגמים של מבנים ובובות של דמויות המתארות את שיא האופנה בתקופותיה השונות של ירושלים.
במהלך הסיור במקום תראו מגוון מאוד רחב של אמצעי המחשה, מעבר לדגמים כמו הולוגרמות, תמונות ועוד...
וכמובן במהלך ביקורי שם, אף אחד לא הפריע לי לצלם כאוות נפשי, דרך אגב, במקרה הזה מומלץ ביותר להביא פילטר פולרייזר כי למרות שרוב המוצגים אינם נמצאים מאחורי הזכוכית הרי שיש בכל זאת גם כאלה.
ושתי פנינים לסיום: האחת חדר האיסלאם, החדר הנ"ל עוצב בתוך מסגד מקורי, כולל המחראב ועמדת הדרשן ומסיבוב כמובן כל המוצגים כגון דגם כיפת הסלע ועוד...
ולאלה שעיתותיהם בידם, אני ממליץ בחום לצאת למסע קצר על חומה של העיר, על חומתה העות'מנית של העיר העתיקה נבנתה טיילת נחמדה המקיפה את חלקה של העיר, וניתן לעלות עליה ליד מגדל דוד ולרדת לא רחוק משער האשפות.
חג שמח ועד הפעם הבאה,
שלכם,
יונתן לוקימסון.

נ.ב: עדכון קצת אישי: בשעה טובה ומוצלחת סיימתי את קורס מורי הדרך בישראל, אבל עקב חסרונו של מבחן תקופתי מסויים אני נאלץ לדחות את גישתי למבחן הרישיון לחודש נובמר. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה