משחקי ילדים - בין חרות לאומנות - הגיגים.

ישנם סוגים שונים של חרות, חופש מלימודים, חופש מעבודה, חופש מההכתבות של צוי האופנה המתנוססים על שלטי חוצות, החופש לטייל בארץ ישראל וכמובן חופש היצירה, פסח בפתח, אנשים קונים מתנות, יוצאים לטייל, גם בעקבות הפסוטים בבלוג הזה, שאת זה תמיד כיף לשמוע אבל לפעמים שוכחים את החרות האישית שלהם, את החופש ההתפתחותי שלהם, תמיד מחפשים מה יש בחצר של השכן ושוכחים לבדוק בבית, אז הפעם בבעור החמץ שלכם בבית, אתם יכולים לחפש את הלוקיישנים הקרובים לבית.
לפעמים מדהים, אלו דברים נמצאים אצלנו ממש מתחת לאף. נכון שהבלוג מוגש לאתרים היותר אקזוטיים, אבל הפעם אני רוצה להזמין אתכם להציץ מחוץ לחלון הבית ולחפש את היעד הבא שלכם לצילום מתחת לבית.

תחשבו על החניון התת קרקעי שליד ביתכם, או על הגינה שנמצאת ברחוב הסמוך. העיריות, לרוב, לא תמיד, משקיעות סכומי כסף די גדולים ושימור החזית העירונית כך שתיראה יפה, אני יודע שכך זה ברעננה, כך זה בת"א וכך זה בר"ג, בכל אחת מהערים הללו ניתן למצוא מגרשי משחקים לילדים, פרחים שתולים בגינות הציבוריות ומה לא.
אז לשם שינוי, צאו קצת מהבית, תסתובבו קצת ברגל, תחפשו מטרות ואולי תצליחו לחזור עם תמונות מוצלחות.
התמונה מצד שמאל הנה אחת התמונות האהובות עלי ויחסית הפשוטות שצילמתי, בסך הכל צריך ללכת ולשחק.

בחזרה אל הפיסקה הראשונה, נראה שאנחנו, אני מודה גם לי לפעמים זה קורה (אם כי אני מבקש שלא תטעו, אני מאוד אוהב לקבל ביקורת טובה ורעה). מוכתבים על ידי דעות אחרות, אנחנו מעלים תמונות לפרומים, ומקבלים תגובות של התמונה שרופה - היא לא שווה כלום, חסרה חדות בתמונה, תחדד ותחזור. ואני שואל, אז מה? אז התמונה לא חדה, מי אמר שהיא חייבת להיות כזאת,  התמונה שרופה אולי כי כך התכוונתי להוציא אותה או שאני סתם אוהב את התוצאה? אז לשם שינוי קחו את החופש היצרתי שלכם, תחזרו רגע אל הילדות, נכון שהתבגרנו, אבל זה לא אומר שאנחנו לא אמורים לשחק יותר, אל תקשיבו לדעות אחרות שצמודות למדד מצב הרוח והאיכות הדיגיטאלית שה1DS5 שלכם אמורה להוציא, ולשם שינוי תקחו את הצילום התעודי ותהפכו אותו לאומנותי. סדיוק כמו שהוא אמור להיות...
חג פסח כשר ושמח,
שלכם,
יונתן לוקימסון.