על מנת להגיע אל בקעת הקהילות, צריך להמשיך וללכת לאורך השביל ההיקפי של יד ושם, עוברים את הקרון החתום (על פי שירו של דן פגיס - בקרון החתום), ממשיכים ללכת עוד כמה עשרות מטרים ומגיעים לפניה שמאלה כלפי מטה, יורדים למטה עד שמגיעים אל בקעת הקהילות. בכניסה למקום קיימת עמדת מודיעין, לאלו שבאו לחפש את הקהילה שהייתה ואיננה עוד, לראות איפה היא נמצאת על המפה.
כשנכנסים לתוך הבקעה כדאי לזכור מאיפה הגענו. הבקעה עצמה בנויה כמבוך אז כדאי לא ללכת לאיבוד, אם נסתכל מלמעלה על הבקעה אנחנו נראה כי האבנים מסודרות בצורת מפת תבליט של אירופה, אז תשתדלו לא ללכת לאיבוד, אירופה היא יבשת גדולה.
אז מה היא בקעת הקהילות, הבקעה נבנתה מאבני ענק שבאו להנציח את הקהילות שחרבו בתקופת השואה, על כל אבן חקוקה בגדול שמה של עיר המחוז האזורית, ומסביב לה עיירות קטנות שאכלסו בתוכן את הקהילות היהודיות המקומיות.כשבאים לתור את בקעת הקהילות, אשר כרגע פורחות בה פה ושם גם רקפות (עיינו בפוסט הקודם), עולה מגוון של שאלות. לצורך העניין ישנו ביד ושם חדר בשם "חדר השאלות הגדולות". אבל לא בזה עסקינן. האתר הינו אתר מרשים, ולעיתים כשמזדמנת אפשרות, אני אוהב להעביר את המסר או התובנה שצצה לי בתוך תמונה. אחת התמונות שצילמתי הנה של איליה, אשר עומד ומחפש את המקום אשר ממנו הגיע משפחתו, אני לא חושב שצריך לתת כותרת לתמונה, אבל ךו הייתי נאלץ לעשות זאת הייתי קורא לה: "אני מול העבר", מדהים עד כמה המקום מעביר את התחושה, עד כמה העבר שלנו ושל אבותינו, כאדם יחיד והן כאומה מגמד אותנו אל מול כל מה שהיה, כל מה שעבר עלינו ב2000-3000 שנות היסטוריה.
האתר הינו באמת אתר מרשים, אני מניח שאתם מבינים לבד שמבחינת המקום הוא לא מתאים לצילומי דוגמנות, אבל על מנת לצלם גם פורטרטים, גם על מנת להעביר מסרים מתוך מבוך הקהילות שהיו ואינן אין כמוהו.עד הפעם הבאה,
שלכם,
יונתן לוקימסון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה