24 ביוני 2010

חשיפה ברמה לאומית

את אחת התוצאות היפות והאהובות עלי אני משיג בחשיפות ארוכות. אחת האופציות ה"נחמדות" במצלומת הרפלקס הוא האי-הגבלה בזמן הצילום, דהיינו, אני יכול להחליט לפתוח את התריס לאלפית שניה, למאית, לש5 שניות או ל5 דקות, הכל בהתאם לתוצאה שאני מעוניין להשיג.
במידה ותחברו את האופציה לחשיפה ארוכה למשחקי תאורה שונים כגון כאלה עם פלאש, אז התוצאות שתקבלו יהיו עוד יוצר מעניינות.
כמובן שצריך גם לדעת לבחור את המיקום הנכון לשימוש בכניקה הנ"ל, אחד המקומות האלה לפי דעתי הוא הפארק הלאומי ברמת גן.
הפארק הלאומי הינו אחוזת קבר במובן מסויים. מדינת ישראל ידעה כבר בעברה ראשי ערים מגלומניים, מאיר דיזנגוף לדוגמא שקבע את יום הולדתה של העיר ביום הולדתו שלו ועוד כה שנמצאים כיום בין החיים אז לא נציין את שמם. הפארק הלאומי ברמת גן נקבע כמקום מנוחתו האחרון של ראש עיריית רמת גן הראשון אברהם קריניצי, לא שלא מגיע לא דרך אגב.
קריניצי, אשר לומר היה האיש שהפך את רמת גן למה שהיא כיום, בזמנו נגר, פעיל ציוני וממארגני ההגנה העצמית בגרודנו בבלארוס. ב1926 כשרמת גן נותקה מתל אביב והפכה למועצה מקומית, הפך אברהם קריניצי להיות ראש המועצה הראשון שלה ומאז ועד יום מותו בשנת 1969 לא חדל מלשמש כראש העיר, זאת דרך אגב בהתנדבות מלאה. רמת גן הייתה דרך אגב גם העיר הראשונה שאימצה יחידה צבאית ומהקמתה הלכה והתפתחה ממושבה של 400 איש לעיר עם מעל ל150 אלף תושבים.
נחזור אל הפארק.

הפארק הלאומי ניטע בט"ו בשבט 1951 את הפארק יזם ראש העיר אברהם קרניצי ואת התכנון ביצע משה כבשני, מומחה לגננות ובוגר מקווה ישראל. לקהל נפתח הפארק בשנת 1953 אולם מאז הוא המשיך והתפתח כך לדוגמא עם הזמן ניטע כרם ענק ונתפתחה פינת חי שהפכה להיות בשנות ה70' לספארי של רמת גן.
ניטעו עצי אלקיפטוסים והשטח רובד במדשאות לרווחת הקהל.
בשנות ה70' גם נחפר האגם המלאכותי, אשר הלך וגדל עד אשר הגיע לגודלו הנוכחי (ולפני כשנה הוא עבר שיפוץ נוסף.) שבו ניתן היה לשוט על סירות לדוג דגים. את מימיו, דרך אגב, מקבל האגם בחורך מנחל כופר, ובמשך רוב השנה ממימי הירקון. באפר שהוצא על מנת ליצור את האגם השתמשו על מנת ליצור את "אמפיתיאטרון" הנמצא בסמוך לאגם ובו מתבצעות מדי פעם בפעם הופעות שונות.
כמובן שבפארק עצמו (השני בגדולו בארץ) ישנן פינות רבות המוקדשות לפעילויות שונות, החל ממתקני הכושר בחורשת האקליפטוסים דרך האגם עצמו, המסעדה (הלא פעילה) התקועה על האגם, אבל מוסיפה בכל זאת משהו למראה שלו ועוד.

באופן כללי הפארק יכול לשמש כמיקום מעולה למגוון סוגים של צלמים, החל צילום ציפורים, שנוטות לנוח באגם, דרך צלמי אירועיים המחפשים מקומות לצילומי החתן-כלה וכלה בצלמי נופים המחפשים נקודות קרובות לבית אך אם עניין שאותו תמיד ניתן ליצור...

בנוגע למיקומו של הפארק, הפארק משתרע בין כביש 4 במזרחי, דרך לוד בדרום ושכונת רמת השקמה במערב. הגישה הכי נוחה לדעתי אל הפארק היא דרך רחוב פרץ ברנשטיין פינת רזיאל. אתם יכולים להמשי עוד קצת ישר ולהגיע אל החניונים ולצאת משם ברגל, לאלו שמגיעים עם רכב תרדו לכיוון רמת רמת גן במחלף אלוף שדה, בצומת הבא תפנו לרחוב ברנשטיין ותמשיכו איתו ישר עד שתגיעו.
במידה ואתם כמוני, מתניידים בעיקר בתחבורה ציבורית, אזי הקווים 30,35,67 יביאו אתכם עד הכניסה עצמה אל הפארק.
עד הפעם הבאה,
שלכם,
יונתן לוקימסון.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה