נתחיל במקום עצמו, הר מירון הוא אחד ההרים הגבוהים בארץ ומגיע לרום של קצת יותר מ1200 מטרים (אל תשכחו להוסיף לזה את האנטנות) והוא מהווה את אחד מרכסי הגליל העליון.
ועכשיו אני מציע לרדת קצת למטה אל המקומות היותר צבעוניים.
היות שהגליל העליון פרח (מבחינתה של היהדות) בתקופת המשנה והתלמוד, הסנהדרין, לדוגמא, נדדה מירושלים ליבנה ומיבנה צפונה (דרך אושא, שפרעם,בית שערים, ציפורי וטבריה), בעקבות זאת אזור הגליל משופע בקברי תנאים ואמוראיים מגוון רחב של מסורת, לכן אם תשאלו אותי מה עשים בקבר ר' יונתן בן עוזיאל בעמוקה, אני אגיד לכם: "כסף" ולו תשאלו אותי מה עושים בקבר רשב"י, התשובה תהיה "הרבה כסף", אין מה לעשות כמו שאומרים בבתי הקברות, "צריך לחיות ממשהו".
אבל בואו נניח בינתיים לזה ונספר קצת על דמותו של רשב"י: רבי שמעון בר יוחאי הינו תנא, דמות מתקופת המשנה, בניגוד לאמוראים שהינם דמויות מתקופת התלמוד, שחי בדורו של ר' עקיבא, דהיינו דור מרד בר כוכבא. וכמו ר' עקיבא גם הוא נודע בדעותיו הקיצוניות כנגד הרומאים, והמדרש הכי ידוע אודותי מספר כך: "פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רבי שמעון ואמר כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם - תיקנו שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס."בעקבות הסיפור הזה הוצא צו מאסר על שמו, ורשב"י נאלץ לברוח למערה (שנמצאת מעל פקיעין), שם הוא ישב עם בנו ולמד תורה במשך 12 שנה עד שהע לצאת החוצה היות ובאינטרפול התייאשו והחליטו לבטל נגדו את ההאשמות. אולם נוצרה בעיה חדשה, בעקבות לימודו ועלייתו במדרגות הרוחניות, הפכה המציאות לעכורה בעיני של רשב"י וכל דבר אשר הסתכל עליו עלה באש, או בלשון המדרש הוא שורף ובנו מכבה... אי לכך נאלצו לחזור שניהם למערה עד ש"ירגעו" ויצליחו לקבל זווית ראייה נכונה יותר על המציאות.
אז למה מדליקים את המדורות? רשב"י, היה ידוע כמי שחיבר את ספר "הזוהר" ולמעשה העלה על הכתב את "תורת המיסטיקה היהודית", למעשה הדלקת המדורות עצמה, נעשית ביום פטירתו של ר' שמעון בר יוחאי, זכר להעברת תורת הנסתר לתלמידיו, היות ולפני פטירתו, העביר רשב"י את תורתו הלאה לתלמידיו ואלה מספרים כי בזמן העברת התורה, הואר החדר כולו באור גדול... מהסיפור הזה התחילה למעשה מסורת הדלקת המדורות בל"ג בעומר, י"ח אייר, חג האור שאמור לסמל את העברת השרביט הבוער של אש התורה הלאה לאורך הדורות. במשך שנים רבות היה ל"ג בעמר חגם של הקבליסטים, אולם גם החב"דניקים החלו לציינו, ובהוראת הרבי מלובאוויטש החלו לערוך צעדה לילדים באותו היום.
מסורות נוספות התפתחו סביב ליל ל"ג בעומר שחל השנה בשבת ואני באופן אישי אוהב מאוד את מסורת תפוחי האדמה, וכמובן הכי חשוב לא שלכוח מלח.
אז במידה ויש לכם את הכוח ואת הסבלנות להדחק במוצ"ש או ביום ראשון עם המוני האנשים על הר מירון, הרי שתזכו לחזור עם כמה פריימים מעניניים, ביום הזה דרך אגב נוהגות גם אלפי משפחות לעשות חאלקה - תספורת ראשנה לילד שהגיע לגיל שלוש, ורבים מהם עולים למירון, אז אני מזהיר אתכם מראש, המקום יהיה מפוצץ הן באנשים והן בשוטרים אשר יאבטחו את הארוע.
באשר אלי, אני חושב שאני אסתפק במדורה השכונתית שלי,
עד הפעם הבאה,
שלכם,
יונתן לוקימסון.
2 תגובות:
ראשית, אינני מבין מי הם האנשים שמופיעים בתמונות. חבל שאינך יכול לציין מתחת לתמונות הסבר קצר על תוכנן.
שנית, עוד מילה על רשב"י ברשותך - יחסו החריג היה לא רק לרומאים אלא לגויים כולם. רשב"י כידוע אמר "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם" כמו כן אמר "הטוב שבגויים הרוג". קיימות אינספור הבנות לקטעים אלא שנאמרו על ידו אבל אין ספק שרשב"י לא אהב גויים - בין אם בגלל שהם התנכלו אליו, בין אם בגלל הרומאים, אולי בגלל התקופה בה הוא חי או שסתם הוא לא אהב אותם כי הם גויים. ולסיום, ספר הזוהר מיוחס בטעות לרשב"י ויותר סביר לומר שהוא נכתב בסביבות המאה ה-12 ע"י רבי משה די-לאון. אחת הראיות החזקות לסברה זו היא העובדה שהזוהר מסביר טעמים ונימוקים לצורות הניקוד (פתח, קמץ וכו') בעוד שאלה פותחו רק בסביבות המאה השישית והלאה לספירה. ורשב"י כידוע חי מאות שנים קודם לכן.
ועוד הערה לסיום - אם כל הכבוד למסורת החשובה של הדלקת המדורות. הרבה יותר חשוב לשמור על חיי האדם ולשמור על הסביבה הירוקה והנקיה שלנו. וכמו שאומרים - נא להתנהג בהתאם.
צ'יקו
צ'יקו,
אתה צודק בנוגע לטענותיך, אול היות ולא רציתי להעריך בדברי על רשב"י העדפתי לקצר ולחתוך, סיפור חיו ודעותיו הפוליטיות והדתיות יכולות למלא שני כרכים עבי כרס.
בנוגע לזוהר, המושג הנכון ביותר במקרה הנ"ל הוא בהחלט "מיוחס", היות והטענה היא שהספר עבר בסודי סודות בין הדורות, בין בכתב ובין בעל פה. אי לכך אין כאן מה לומר מעבר לייחוס כמובן שגם במידה זה נכון, סביר להניח שעם המן חלו בו שינויים.
הדוגמא הכי טובה שאני יכול לתת לך לעניין דומה הוא ספריו של פלביוס, אשר הגיעו אלינו בהעתקתם של נזירים, ולו תקרא את "תולדות היהודים" (במידה ואינני טועה), אתה תראה כי לכל אורך הספר מובא קו של התנגות לרוח המשיחיסטית של תקופתו פתאום משום מקום מופיע פסקה האומרת "והיה אדם ושמו ישוע אם אפשר לקרא אותו אדם, והוא היה המשיח" כמובן שהציטוט איננו מדוייק מכיוון שאין לי כרגע זמן וכוח לחפש את המקור.
יונתן.
הוסף רשומת תגובה