היות ובפוסט עצרנו אי שם במרכזה של נווה צדק, נמשיך להסתובב עוד קצת ברחובות הציוריים, עד שנגיע לרחוב אמזלג (על שמו של חיים אמזלג, הקונסול הבריטי), מרחוב אמזלג אנחנו נכנס לרחבה האחורית מרכז סוזן דלל.
מרכז סוזן דלל שוכן במקום שבו היו בעבר בתי הספר הראשונים מחוץ ליפו. הבור שאנחנו רואים במרכז הרחבה הינה באר ששימשה בעבר להשקיית הפרדסים שהיו במקום, בהמשך נבנו במקום שני בתי ספר: האחד לבנים אליאנס של אגודת כי"ח (כל ישראל חברים) והשני בית ספר יחיאלי לבנות של חובבי ציון בנוסף לכך בשנת 1912 נוסד במקום גם הסמינר למורים - לוינסקי. על הדרך נציין רק שבית הספר שימש בזמנו גם כמק"ל 1, מרכז לימודי של ההגנה, על שימוש בקשר, נשק, וכמובן קפא"פ.
בשנות ה70' (כן של המאה הקודמת) ננטשו בתי הספר בעקבות מחסור בתלמידים ובתי נותרו שוממים. בשנות ה80' נכנסה למקום קבוצת השחקנים של נווה צדק בראשות של עודד קוטלר.
בשנת 1989, עבר המקום שיפוץ מקיף בתרומתה של משפחת דלל והוקם מרכז המחול על שם של סוזן, בת משפחה שנפטרה בגיל צעיר.
נכון להיום הפך המקום למעין מרכז תרבות, המשמש בית לשתי להקות מחול (בת שבע וענבל), כמו כן במקום מתקיימות הופעות מחול של להקות שונות. בתור דוגמא, לפני כחודשיים כשטיילתי באזור ראיתי אימונים של להקת מחול קוריאנית.
אז מה עוד יש במקום, קודם כל הקמפוס של המרכז משתרע בין רחוב יחיאלי (מס' 5) לבין רחוב אמזלג.
המבנים השונים, ונקודות המבט השונות שאפשר למצוא הן מתוך הקימרון המחבר בין שתי הרחבות, הבאר, החצר הישנה, יכולים לתת זווית ראיה מאוד מעניינת הן לצילום ארכיטקטוני והן בתור מיקום לצילום פורטרטים.
קיר המייסדים, קיר שעליו שלושה תשליבים עשויים מקרמיקה המתארים את מייסדי השכונה, הן הרוחניים, והן היותר פיזיים.
מוזיאון בתי האוסף נמצא מאחורי מרכז סוזן דלל, בתי הקפה הפזורים מסביב, וכמובן לאלו שלא מיצו את היום ורוצים להמשיך הלאה מוזמנים לצעוד עוד מס' דקות עד ליפו, אבל עליה באחת הפעמים הבאות.
ועד אז,
שלכם,
יונתן לוקימסון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה