1 בינו׳ 2010

אל בורות המים



אחד המקומות היפים, המעניינים והמלוכלכים בארץ שבהם ביקרתי הוא בורות המים ברמלה.
בורות המים (כיום ללא מים), שימשו בעברם כ... אגרי מים, לאחר היווסדה של העיר רמלה, נוצרה בעיה, רמלה נמצאת כ40-50 מטר מעל לוד השכנה, ומורה מטבעה לשתות מאותם מי תהום שנמצאים באותו עומק, הווה אומר – לחפור בארות לעומק של עוד 40-50 מטר בקיצור, בעיה.
לצורך העניין נחזור קצת אחורה לראשיתה של רמלה. רמלה הנה העיר היחידה בארץ שנבנתה על ידי ערבים (נכון להיום המציאות קצת שונה;-), ככל הנראה בשנת 716 ותחילת הבניה מיוחסת לסולימאן אבן עבד (א)ל מלכ, שהיה מושל ג'ונד פלסטין מטעם בית אומיה (אחיו של החליף אל ואליד).
השם רמלה יצא מהמילה הערבית רמל-חול היות והעיר נבנתה על דיונות חול, מה שבסופו של דבר התברר כטעות פטאלית, היות שבנוסף לכך העיר נבנתה גם על קו שבר טקטוני (הסבר בעתיד), מה שגורם לחורבנה של במס' רעידות אדמה (749, 1033, 1068) שאחת מהן החריבה גם את המסגד הגדול וכיסתה את בורות המים שמתחתיו.



אז על מה אנחנו מדברים בעצם, עם בנייתה של רמלה, כעיר ערבית, נוצר הצורך לבנות גם מסגד – מקום תפילה, סולימאן, שהתחיל לבנות את המסגד הלבן\מסגד הארבעים ועוד שמות וסיפורים שנכרכו בו עם הזמן, עוזב את העולם עוד לפני שבניית המג מסתיימת ואת המסגד מסיים לבנות הישאם עבד (א)ל מלכ אחיו. כאשר ההיסטוריונים מתארים את המסגד, הם מדברים על אחד המבנים היפים שנבנו בעולם המוסלמי, מסגד גדול יותר מזה של דמשק, ובעל המחרב הגדול ביותר בעולם (למעט ירושלים), בכל מקרה שיחזור של המקום אפשר לראות במוזיאון רמלה. המגדל הלבן עצמו דרך אגב הוקם בשיקום ממלוכי של המקום, לאחר שחרב ברעידת אדמה ולא שוקם על ידי הצלבנים שהיו במקום בימי ממלכת ירושלים.


ירדנו אל בורות המים-
על בורות המים שיורדים אליהם מהרחבה שלפני המגדל הלבן (שהוא לא כל-כך לבן), מספרים שהגיעו עד ברכת הקשתות\ברכת הבת הכופרת או איך שלא תרצו (אי שם באזור רחוב הרצל (כ20 דק' הליכה)), בקיצור, שטח ענק. מתת למגדל הלבן קיימות שלוש ברכות שיכולות להכיל ביחד כ6200 קוב מים.
אז איל המים הגיעו לכאן? כבר אמרנו שחפירת בארות לא ממש הייתה אופציה בגלל עומקם של מי התהום, נביעות גדולות שיכולות להרוות עיר לא ממש קיימות באזור, נותר מענה אחד – להביא מים ממקור אחר, איך עושים את זה? בונים אמת מים. אז לצורך העניין נבנת אמת מים שמגיעה עד לאזור של גזר (שאריות אפשר לראות פה, במוזיאון רמלה ושם) ומביאה את המים אל בורות המים של רמלה.

אז איפה אנחנו נמצאים היום? המגדל הלבן נמצא ברחוב דני מס' בין שני בתי קברות מוסלמים הכניסה בתשלום (5-10 ₪) כשנכנסים לתוך השטח ניתן להסתובב בין הריסות המסגד הגדול, לעלות לתצפית על המגדל הלבן, או לרדת ישר אל בורות המים.



בבורות המים (מומלץ להביא פנס), עד לפני מספר שנים אפשר היה לראות במקום את התפאורה ששימשה לצילומי הסרט קוני למל (חסמב"ה צולם בברכת הקשתות ולא כאן), אולם לפני מס' חודשים מישהו התפרע במקום והרס את הכל, את השאריות של התפאורה עדיין אפשר לראות במקום כי אף אחד לא טרח לנקות אותם.
אז מה כן יש במקום? מעבר לחורבות התאורה, מדובר במבנה מהתקופה האיסלמית הקדומה שמצד אחד קריר ונעים, מצד שני מאוד לח, שמעוצב בתור מבנה קשתות שתומכות בתקרה, פתחי הבורות למעלה מאפשרים חדירה של אור טבעי מחד, והחושך השורר למטה מאפשר שימוש בתאורה מלאכותית שביחד או כל אחד לחוד יכולים לתת תוצאות יפות ומעניינות...


אז לסיכום: רחוב דני מס ברמלה, כניסה עולה שמונה שקלים עד כמה שזכור לי, אולם ניתן ומומלץ לקנות כרטיס משולב ב13 שקלים, המשלב כניסה למסגד, לברכת הקשתות ולמוזיאון רמלה (כדאי לתאם מראש), על הדרך מומלץ לבקר בשוק רמלה, ולהתענג על אירן (לבן טרוקי) חמוץ וקר בתוספת בורקס, או על איזה פלאפל...

אז תבקרו, תראו, תתרשמו ותהנו...
נקודה נוספת תחכה לכם כאן בשבוע הבא.

שלכם,
יונתן לוקימסון

3 תגובות:

Naomi McLeod אמר/ה...

כל הכבוד על הרעיון.
שיהיה בהצלחה.
אכן, הנקודה הראשונה - בורות המים - היא בחירה נאותה. שנים רבות הקשתות היו סגורות לקהל. שמחה לראות שהן פתוחות.
Naomi McLeod

דני בר אמר/ה...

שלום
האם ידוע ימים ושעות פתיחה?
תודה

יונתן לוקימסון אמר/ה...

דני,
בפעם האחרונה שהייתי ש הם סגרו באזור 1-2 בצהריים.

הוסף רשומת תגובה